למה השקעות צריכות להיות השלב האחרון, תמיד!

בכל הרצאה או פגישה שמטרתה לימוד השקעות, אני תמיד דוחה את זה לסוף. לא תמיד להרבה זמן, אבל תמיד לסוף.

ולמה זה?

כי אי אפשר להשקיע כשיש חובות למשל.

אם אתה משלם 12% ריבית על הלוואה, אין שום הגיון להשקיע במדד שנותן בממוצע 10%.

גם אין הרבה הגיון להכנס להשקעות כההוצאות שלכם גדולות מההכנסות באופן עקבי. זה פשוט לא הולך לעבוד.

מה יקרה?

יהיה לכם חוב הולך וגדל בעו”ש, הוא כנראה יהפוך להלוואה גדולה, ובשלב מסוים, כשההלוואה תעיק, יעלה לכם הרעיון שבעצם יש לכם כסף בצד ואולי כדאי לשפוך אותו על ההלוואות והמינוס.

ככה הולכת לה השקעה ארוכת טווח.

אי אפשר ככה.

ואם אין לכם ביטוח בריאות סביר?

אתם עלולים למצוא את עצמכם בפני הוצאה רפואית משמעותית ששוב, תחסל לכם את תיק ההשקעות במקרה הטוב. במקרה הרע, היא תדרדר אתכם כלכלית להרבה הרבה זמן.

צריך להתכונן גם לזה.

ופנסיה?

פניסה צריכה הרבה זמן. הרבה הרבה זמן כדי להפוך לקצבה נורמלית בגיל פרישה. (מיליון שקל יהפכו לבערך 5,000 ש”ח קצבה. אתם צריכים יותר מזה)

כסף פנוי ראשון לא הולך להשקעות אלא לפנסיה. צריך לטפל בזה כדי שהדבר הזה יצליח. זו תכנית ארוכת טווח והזמן לטפל בה היא אתמול.

יש לכם תקציב שנגמר בעודף קטן כל חודש? ביטוחים רפואיים למקרי קטסטרופות, פנסיה שעובדת כמו שעון כדי לדאוג לכם בגיל זקנה ועדיין נשארו כמה שקלקלים בצד?

אפשר להתחיל להשקיע.

לפני כן, עוד לא. השלבים חשובים. הסדר חשוב.