האם מאזן אקטוארי רלוונטי כשבוחרים קרן פנסיה?
הרבה פעמים כשסוכנים מנסים לשווק לנו קרן פנסיה כזו או אחרת הם מציגים את המאזן האקטוארי שלה.
מה זה מאזן אקטוארי?
לכל קרן פנסיה יש ביטוח חיים וביטוח נכות (א.כ.ע). כל קרן פנסיה צריכה להחליט מראש מדי שנה כמה כסף היא צריכה לשים בצד עבור התשלומים האלה, כלומר כמה אנשים ימותו השנה וכמה יתבעו נכות מהפנסיה.
זו כמובן השערה (נתמכת בסטטיסטיקה כמובן) ולכן לא ניתן לתת מראש תשובה מדויקת. תמיד יהיה איזה חוסר דיוק.
יש כאן אירועי קיצון שיכולים להשפיע. למשל 7.10, למשל מגיפת הקורונה ועוד.
אם תשלום התביעות שמשלמת הקרן גבוה מסך התשלומים שנגבו מהחוסכים יווצר גרעון אקטוארי. לכן, החוסכים יצטרכו להשלים את הפער.
אם תשלום התביעות נמוך מהצפוי יווצר עודף אקטוארי והעודף יוחזר לחוסכים.
סוכני הביטוח עשויים להציג קרן שיש בה עודפים אקטואריים כקרן עדיפה. היא הרי מחלקת מדי שנה כספים נוספים לעמיתים ולכן היא משתלמת יותר.
האם זה נכון?
לקרן הפנסיה אין עניין ליצור עודף אקטוארי. היא לא מרוויחה מזה והיא אפילו לא יכולה לקבוע את מחירי הביטוחים שבתוך קרן הפנסיה. זו המדינה שקובעת.
המדינה שואפת להגיע למאזן אקטוארי אפס ולכן עקרונית עודף אקטוארי לא אמור להימשך לאורך שנים רבות באופן עקבי.
זה לא כמו השקעה במניות. אין כאן שאיפה להרוויח אלא שאיפה לאזן כך שכל תנודה למעלה או למטה היא אקראית יותר מכל דבר אחר.
אבל, יש קרנות פנסיה שקלטו באופן עקבי עובדי כפיים ואוכלוסיות עובדים שנפצעים יותר. יש קרנות שקלטו יותר עובדי צווארון לבן. יש קרנות עם מנגנון חיתום קשוח יותר ויש בלי מנגנון חיתום בכלל. (חיתום זה השלב שבו הקרן מחליטה את מי לצרף אליה ואת מי לא. מי שחולה קשה לא יוכל להתקבל למשל)
כלומר, אמנם לא אמורה להיות כאן עקביות בהשגת עודף אקטוארי או גרעון, וכנראה שבטווח הארוך המדינה תמצא דרך לאזן את זה אבל בפועל, יש הבדלים ויש להם גם הגיון מסוים שכדאי לקחת גם אותו בחשבון.
לסיכום, דמי הניהול חשובים יותר. מסלול ההשקעה חשוב יותר. אחרי זה אפשר להסתכל על המאזן האקטוארי ולהכניס אותו לסל השיקולים, אבל אל תבנו על תשואות עודפות בגלל הרכיב הזה. הוא פשוט לא צפוי.
